2014-02-16

roniyazkov: (Default)
2014-02-16 01:25 pm
Entry tags:

גרה בשנקין ושותה בקפה...

אני גרה בתל אביב אחרי שעברתי לכאן מצפת. מיותר לציין כמה זה שונה מהצפון ושלקח זמן עד שהפנמתי את העובדה שאני גרה בלב העניינים ו-24 שעות 7 ימים בשבוע הכול פתוח והכל נגיש. אז יכול להיות שאני לא באמת גרה שנקין אלא ליד אבל עדיין נמצאת במרחק יריקה מהכול. לא יודעת אם זה המקום לגדל בו ילדים ומשפחה או שזה מיקום שהוא רלוונטי רק לתקופה קצובה אבל מבחינתי זה מתאים ורלוונטי. לעבור מבית ההורים לבית עם שותפות מקסימום ולגדל חתול זה סוג של הגשמת חלום מבחינתי, סוג של התבגרות. זה להתחיל לקחת אחריות על עצמך ועל אחר ולהתחיל לדאוג גם מבחינה כלכלית ומהבחינות האחרות ולא לקחת את הדברים כמובן מאיליו, כמו שהיה כשהייתי בבית. אני לא מבינה אנשים שנשארים עד גיל מבוגר לגור אצל ההורים במקום להתחיל לחיות כמו גדולים באמת. ההורים עשו את שלם וצריך להודות להם אבל גם לדעת מתי לשחרר ולהשתחרר. 
אז עכשיו אני רק מגיעה לבקר והם קצת אותי כשמתאפשר וכל אחד חי את חייו כמו שהוא רוצה, בשלווה ובנחת.

ולשיר שבו בנות מנגו נראו אחרת לגמרי מהיום אבל עדיין עושות את העבודה...



 
 
roniyazkov: (Default)
2014-02-16 01:41 pm
Entry tags:

לתרום בדרך שלך

האחריות שלי עכשיו היא רק לטוני, החתול שאימצתי ופרט לעבודה ולחתול שמחכה לי בבית נשאר לי עוד זמן בין לבין. זו הסיבה שאני ושותפות שלי החלטנו לקחת יוזמה ולתרום מהזמן שלנו כי אפשר והחלטנו להתנדב במסגרת אגודה להתנדבות. עיקר העבדה היא במסגרת מרכז חלוקת המזון למשפחות נזקקות כמו שמפורט כאן מבלי להסביר יותר מידי
http://www.naomi.org.il/?page_id=840
כך שלא מדובר בעבודה אינטנסיבית או קשה פיזית וכשהחברה טובה וכולנו ביחד הזמן עובר מהר. הדבר היחיד שאנחנו מצטערות עליו זה שלא עשינו את זה כבר קודם וניצלנו את הזמן הפנוי סתם להסתובבויות ודברים שלא ממש תרמו, לא לנו ולא לאחרים. וכשנתחיל ללמוד, אז סביר להניח שהלו"ז יהיה יותר לחוץ אבל אני מאמינה שזה גם עניין של מודעות לחשיבות של זה ואם רוצים אפשר גם להמשיך עם פעילות של פעם בשבוע מבלי לעשות שמיניות באוויר. לצערי לא כולם מבינים את החשיבות כמוני וחושבים שתמיד יהיה מי שיעזור במקום לקחת אחריות על עצמו ואת היוזמה ולהתחיל לפעול. אבל אני לא שופטת, כל אחד תורם בדרך שלו. ובדרך שלנו אנחנו מגיעות לסיפוק.